לֵיל הַסֵּדֶר בַּמְּקוֹרוֹת

"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת יְהוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה' לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם הוּא הַלַּיְלָה הַזֶּה לַה' שִׁמֻּרִים לְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְדֹרֹתָם". "ליל הסדר" הוא הלילה הפותח את חג הפסח אותו חוגגים ישראל כאות זיכרון ליציאתם ממצרים, והוא נחגג מידי שנה באותו תאריך בו...

מַעֲשֶׂה בַּחֲמִשָּׁה תַּנָּאִים שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק

"מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה, וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן, שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: "רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית!" לא רבים יודעים, אך הסיפור הזה אינו מופיע בשום מקום בתלמוד, ולראשונה מופיע רק בהגדה של פסח. מה הרקע לסיפור? באיזו...

הַמָּקוֹר לַאֲכִילַת אֲפִיקוֹמָן בְּלֵיל הַסֵּדֶר

בסיום וחותם 'ליל הסדר' נוהגים לאכול את האפיקומן. במאמר שלפנינו נלמד מהו האפיקומן, וכיצד השתלשל המנהג מתקופת בית המקדש ועד ימינו. מנהג אכילת האפיקומן כפי שאנו מכירים כיום מתבצע על ידי אכילת שיעור כזית מן המצה האמצעית (מצה בנפח של זית) מבין שלושת המצות המונחות בקערת הסדר. המקור הקדום ביותר בו מוזכרת המילה "אפיקומן" מופיע...

קֻשְׁיַת הַקֻּשְׁיוֹת בְּפֶסַח: מִי חִבֵּר אֶת הַהַגָּדָה?

מצווה מהתורה לספר בלילה הראשון של חג הפסח בנסים ובנפלאות שעשה ה' לאבותינו; שנאמר: "זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם". עם השנים חוברו טקסטים שונים, שבסופו של דבר כונסו לספר המוכר לנו היום בשמו - ה'הגדה' (מלשון "וְהִגַּדְתָּ"). להלן סיפור הולדת ההגדה. ההגדה היא אוסף של מנהגים וטקסטים מן התנ"ך והמשנה, וכן ממדרשים ואגדות חז"ל המספרים את...

"שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים חוּץ מְאַחֵר"

אלישע בן אבויה הוא אחד מארבעת התנאים שנכנסו לפרדס וחקרו בחכמת הנסתר, מה שגרם לו בסופו של דבר "לקצץ בנטיעות" ולכפור בהקב"ה. בעקבות כך, יצאה בת קול ואמרה: "שובו בנים שובבים, חוץ מ"אחר" (=אלישע); שידע את כבודי ומרד בי"; ולגודל חטאו הקב"ה לא מאפשר לו לחזור בתשובה. מששמע זאת אלישע אמר: "כיוון שגורשתי מהעולם הבא, אלך...

עַד כַּמָּה צָרִיךְ לְהִתְייַגֵּעַ בְּפַּרְנָסָה?

תורה או עבודה? במקום אחד בתנ"ך (ספר דברים) נאמר: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ"; מה המשמעות של "וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ"? הרי זה פשוט שכל אדם יאסוף את דגנו! אלא התורה מרמזת שעל האדם להתייגע בעיסוקי הפרנסה. אלא שבמקום אחר בתנ"ך (ספר יהושע) אנו מוצאים פסוק סותר לכאורה: "לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ...

הַסִּפּוּר שֶׁהוֹבִיל לְהִתְגַּיְּרוּתוֹ שֶׁל אוּנְקְלוֹס

אונקלוס היה ממשפחת אצולה - בן אחותו של טיטוס קיסר רומא; לאחר שהתגייר הפך לתנא מן המניין ולתלמידו של רבי עקיבא; מיוחס לו גם 'תרגום אונקלוס' המפורסם על התורה. להלן הסיפור שהוביל התגיירותו. יום אחד הביע אונקלוס את רצונו להתגייר; לפני שהחליט על הצעד, הוא העלה באוב שלושה אנשים שהיו אויבים ידועים של עם ישראל [=העלאה באוב...

רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לַקִּישׁ בִּנְהַר הַיַּרְדֵּן

המעשייה התלמודית שלפנינו התרחשה בתקופת הדור השני לאמוראים, במאה ה-3 לספיה"נ. האמורא רבי יוחנן, ראש ישיבת טבריה - הישיבה הגדולה בישראל באותם ימים, היה רגיל לרחוץ בנהר הירדן. באחת הפעמים הבחין בו אדם בשם ריש לקיש, שהיה בקצה השני של הסקאלה -ראש חבורת שודדים (!), וקפץ אחריו לנהר לאחר שסבר שמדובר באישה (רבי יוחנן היה נראה כאישה...

עַד כַּמָּה קָשָה הִיא מִצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים?

בימים האחרונים דנו בהרחבה במעלת מצוות כיבוד הורים והזהירות בה. היום נחתום את הסוגיה עם מעשה ברבי טרפון וחכמים שמוכיח עד כמה כיבוד הורים היא מצווה שקשה לקיים אותה באופן מקסימלי. לפנינו מעשה שהיה עם התנא רבי טרפון, החברותא של רבי עקיבא ומי שמכונה בתלמוד הבבלי בתואר הייחודי "אביהם של ישראל". התלמוד מספר שכאשר אמו של...

מִיהוּ הָאִישׁ שֶׁמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרֵי זֶהוּת "הַמְּקוֹשֵׁשׁ"?

דיון תלמודי בין גדולי התנאים המבקש להתחקות אחר זהותו של "מקושש העצים" שחילל את השבת לעיני עם ישראל. הדיון מתקשר לדיון אמש בסוגיית "החושד בכשרים לוקה בגופו". לאחר מתן תורה, בזמן שעם ישראל נדד במדבר, מצאו עם ישראל יהודי שהתורה מכנה אותו בשם הערטילאי "הַמְּקוֹשֵׁשׁ" - שהיה מקושש (=אסף) עצים בעיצומה של השבת ובכך חילל את...

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן אֱלִישָׁע והקב"ה בְּקֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים

מפגש מרתק בין התנא רבי ישמעאל בן אלישע, הכהן הגדול, לבין הקב"ה שהתקיים בתוך קודש הקודשים בעיצומו של יום הכיפורים... רבי ישמעאל שימש ככהן הגדול בסוף תקופת בית המקדש השני. היה תנא בדור הראשון של התנאים, חברו של רבי עקיבא. ולפי המופיע בספרות חז"ל הוא נמנה גם על עשרת הרוגי מלכות שנהרגו על ידי הקיסרות הרומאית....

הִיסְטוֹרְיַת הַדְפָּסַת הַתַּלְמוּד הַבָּבְלִי – מֵאָז וְעַד הַיּוֹם

במאה ה-5, עם תחילת מהפכת הדפוס, החלו בהדפסת התלמודים. מאז הודפסו למעלה מ-60 מהדורות שונות של התלמוד הבבלי. נתעכב על ה-2 הבולטים והמשפיעים שבהם. הדפסת התלמוד באיטליה בעיני רבים, המהפכה הטכנולוגית החשובה ביותר באלף הקודם היא מהפכת הדפוס, שהחלה באמצע המאה החמישית. היא הובילה לעלייה בהשכלה של מיליוני אנשים בעולם, ומטבע הדברים סייעה גם להפצת היהדות...

כְּשֶׁמַּלְאַךְ הַמָּוֶת הִתְבַּלְבֵּל בֵּין מִרְיָם הַסַּפָּרִית לְמִרְיָם הַגַּנֶּנֶת

רב ביבי, בנו של האמורא המפורסם אביי, מתואר בתלמוד כידידו האישי של מלאך המוות והם היו נפגשים לעיתים קרובות... לפנינו סיפור ביזארי המגלה טפח מן המתרחש בעולם המתים.  את הסיפור שומע רב ביבי באחד מפגישותיו עם מלאך המוות. ומעשה שהיה כך היה פעם ציווה מלאך המוות על שליחו: "לך וטול את נשמתה של מרים הספרית!". השליח...

אַרְבָּעָה נִכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס

"ארבעה נכנסו לפרדס" הוא אחד הסיפורים התלמודיים היותר מרתקים בתחום חקר והעמקת האמונה. המעשה התרחש לפני כ-1900 שנה, עם ארבעה מגדולי החכמים שבכל הדורות. ה'פרדס' אינו אלא משל ואלגוריה להשגות רוחניות שניסו החכמים להשיג ולחקור בחכמת הנסתר. פרדס בפרסית = גן עצים. אלו הם ארבעת התנאים שנכנסו לפרדס: בן עזאי, בן זומא, אלישע בן אבויה (מכונה 'אחר')...

"עֲנִיֵּי עִירְךָ קוֹדְמִים"

"עניי עירך קודמים" – כלל בסיוע לזולת הגורס כי יש לתת זכות קדימה ולסייע קודם כל לנזקקים מהמעגלים הקרובים ורק לאחר מכן לאלו מהמעגלים הרחוקים. יותר מכל החגים התייחד חג הפסח במצוות הצדקה – אחת המצוות הכי חשובות בתחום המצוות של "בין אדם לחברו", ובכלל. דבר זה כמובן נגזר מהעובדה שחג הפסח הוא חג שגורר הוצאות...

"שְׁלוֹשִׁים יוֹם קֹדֶם הַחַג שׁוֹאֲלִים וְדוֹרְשִׁים בְּהִלְכוֹת הַחַג"

כמה זמן לפני פסח צריך להקדיש ללימוד הלכות החג? האם ההלכה הזו תקפה גם לשאר הרגלים או שמתייחסת דווקא לחג הפסח? על כך ועוד במאמר שלפנינו. שתי שיטות מובאות בברייתא במסכת פסחים בעניין פרק הזמן אותו יש להקדיש ללימוד הלכות החג: לשיטת חכמים: 'שואלין ודורשין בהלכות החג שלושים יום קודם החג'. המשמעות: החל מ-י"ד באדר בשקיעה, עם כניסת...

"חַיַּב איִניִשׁ לְבְסוּמֵי בְפּוּרָיא עַד דְּלָא יָדַע"

"מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע" - אוזניכם כנראה לא תפספסנה את הפתגם הארמי הזה במשך חג הפורים. מה פירושן ומקורן? איזה סיפור עסיסי-עתיק מסתתר מאחוריהן? על כך במאמר שלפנינו. נאמר במסכת מגילה: "מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". תרגום: חייב אדם לשתות בפורים ולהשתכר עד שלא ידע להבדיל...

סִפּוּר חֲזָרָתוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל בִּתְּשׁוּבָה

נאמר בתורה "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים; וַה' בֵּרַךְ אֶת-אַבְרָהָם בַּכֹּל". חכמי התלמוד דנים בברייתא מה באה להוסיף המילה "בַּכֹּל" שבפסוק ומביאים כמה נימוקים. לפי אחת השיטות, התורה באה לרמוז כאן שכל יוצאי חלציו של אברהם היו צדיקים בשעת פטירתו. הן ישמעאל, שחזר בתשובה עוד בימי אברהם אביו; והן עשיו, שבשעת מותו של סבו אברהם עדיין...

"עוֹלָם הָפוּךְ רָאִיתִי"; גִּלּוּיִים מְרַתְּקִים מֵעוֹלַם הָאֱמֶת

רב יוסף, בנו של רבי יהושע בן לוי, מתעלף וחווה מוות קליני, כשרוחו חוזרת אליו הוא מספר לאביו גילויים מרתקים מעולם האמת. גילויים אלו מלמדים אותנו שתפיסת המציאות שלנו בעולם הזה לא בהכרח משקפת את התמונה האמתית בעולם הבא. מספר האמורא רבי אבהו: פעם שאלו את שלמה המלך: "איזהו בן העולם הבא?" והוא השיב: "כל...

"אֵין לְךָ מִצְוָה רַבָּה כְּפִדְיוֹן שְׁבוּיִים"

מצוות פדיון שבויים היא אחת המצוות החשובות ביותר ביהדות, ונחשבת לגדולה ולמובחרת מבין סוגי הצדקה השונים; התלמוד אף מכנה אותה "מצווה רבה" (=מצווה גדולה). במאמר הבא נביא את דברי רבי יוחנן המסבירים מדוע מכונה מצווה זו "מצווה רבה". נאמר בספר ירמיה: "וְהָיָה כִּי-יֹאמְרוּ אֵלֶיךָ אָנָה נֵצֵא? וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר ה': אֲשֶׁר לַמָּוֶת לַמָּוֶת, וַאֲשֶׁר לַחֶרֶב...